עו"ד אורית לוי איזור תל אביב והמרכז  -  טל: 053-710-11-75
נוטריון

נוכחות בן זוג של נהנה על פי צוואה נוטריונית בעת עריכתה, האם קביל?

צוואה אשר מובאת לאישור בפני נוטריון, צריכה לעבור בדיקה קפדנית אשר במסגרתה האחרון יוודא כי המסמך עומד בכל התנאים הקבועים לכך בחוק. נוטריון שנוכח לדעת כי היו פגמים בעריכת הצוואה, חייב מתוקף תפקידו לפעול לסילוק הפגמים, אם הדבר מתאפשר, וזאת לפני שהוא מתביע חותמו על הצוואה. ככל שהפגם חמור יותר, וככל שהוא נוגע יותר ללב ליבה של הצוואה, בית המשפט, באם העניין יונח לפניו, ייטה לבטל את הצוואה (או ההוראה "הבעייתית").

במקרה דנן דובר על אישה אשר הכינה בשנת 2001 צוואה ובה צוותה את רוב רכושה לילדי בן זוגה לשעבר. כשבוע לאחר מכן, האישה הכינה צוואה נוספת, בה היא מורישה את רוב רכושה לאחייניה. יצויין כי צוואה זו נחתמה בפני עד, שלו קרבה משפחתית מסויימת לאחיינים. בית המשפט לענייני משפחה ציווה לקיים את הצוואה האחרונה. וזאת משום שנקבע כי היא הייתה הצוואה הקובעת מתוקף היותה אחרונה בזמן. הנהנים מהצוואה הראשונה, ילדי בן זוגה לשעבר של האישה, עתרו לבית המשפט במטרה להורות על ביטול הצוואה השנייה תחת קיום הצוואה הראשונה (ממנה הם הנהנים העיקריים) עקב מספר פגמים.

הפגם הראשון עליו הצביעו התובעים היה "עד לא כשר". לטענתם, העד היחידי לחתימת הצוואה הנוטריונית (הצוואה השנייה) היה אביו של בעלה של האחיינית, ומכיוון שכך, על פי דיני הראיות, העד לא היה כשר להעיד עקב ניגוד אינטרסים. כמו כן, התובעים העלו את הטענות הבאות:

1) הנוטריון לא בדק את את הכשרות המשפטית של האישה לצוות והוא לא טרח להמציא תעודה רפואית המעידה על כשירותה.
2) העדר הטבעת חותמת אדומה של נוטריון על גבי גיליון הצוואה עצמה והעדר המספר הסידורי של אישור עשיית הצוואה, כנדרש בחוק.

התובעים נזהרו בטענתם לאי כשירותה של האישה לצוות, וזאת בשל הפער בין כתיבת הצוואה הראשונה לשנייה, שעמד על שבוע ימים בלבד (וזאת משום שסביר להניח שבמידה ובית המשפט היה מוצא כי האישה לא הייתה כשירה לצוות את צוואתה השנייה, ייתכן והיה נקבע כי גם שבוע לפני כן היא לא הייתה כשירה לעשות כן).

קביעת בית המשפט

בית המשפט דחה את טענותיהם של התובעים אחת לאחת. בפסק הדין הודגש כי סעיף 10 לחוק הנוטריונים מגדיר מיהו "קרוב". מעמדו של העד אינו נופל להגדרת החוק, ולכן דין הטענה להידחות על הסף. בנוסף, על פי תקנה 4(ה) לתקנות הנוטריונים, יש צורך להציג תעודה רפואית המעידה על כשירות המצווה רק כאשר המצווה מאושפז או מרותק למיטה. "לא כך במקרה דנן", קבע בית המשפט.

בית המשפט דחה גם את הטענות בדבר הפגמים הצורניים על סמך תקנה 23 הקובעת כי אין דרישה לציין מספר סידורי גם על גיליון הצוואה, וכן על סמך תקנה 18(א), הקובעת כי אין הכרח כי המסמך המחובר לגיליון יוטבע בחותם הנוטריון, בהבדל מהצורך לעשות כן שעה שיש לחבר מספר גיליונות ביחד. ניתן לראות כי בית המשפט לא נוטה לבטל צוואה כל כך מהר, ועל הטוען לבטלותה להצביע על פגמים מהותיים הפוגעים בכשרותה של הצוואה.א