חובת נוטריון לבדוק כשרות משפטית לפני עריכת צוואה
כאשר נדרש נוטריון לערוך צוואה נוטריונית, מוטל עליו לבדוק קודם לכן אם האדם אשר מבקש לערוך את הצוואה הינו צלול וכי הוא מודע למשמעות של עריכת הצוואה. תקנה 4 לתקנות הנוטריונים מטילה על נוטריון, במקרים מסוימים, חובה לספק תעודה רפואית מאדם המוסמך לכך, אשר תעיד כי המצווה אכן כשיר לצוות.במידה ומצבו של המצווה הינו מצב המחייב תעודה רפואית כזו, על פי תקנה 4, והיא לא צורפה לצוואה, חל פגם מהותי בצוואה, אשר לרוב יפסול את הצוואה עקב העדרות הוכחה כי הצוואה משקפת את רצונו האמיתי של המצווה.
העובדות
מדובר באדם קשיש אשר הכין שתי צוואות בפני נוטריון בהפרש של מס' חודשים. בצוואה הראשונה הוריש המנוח את רכושו לשלושת ילדיו. במסגרת הצוואה השנייה, המנוח ציווה את רכושו לשני אחיו. יצוין כי המנוח סבל מגידול ממאיר בראשו, וזמן קצת לפני עריכת הצוואה השנייה הוא עבר ניתוח להסרתו. הניתוח עצמו, כך העיד המנתח, היה ניתוח מסובך אשר כלל את הזזת מוחו של הקשיש, דבר אשר היה עלול לפגום בכשירותו. התעודה הרפואית בדבר כשירותו של הקשיש ניתנה כשבוע לפני הניתוח, והצוואה עצמה נכתבה כשבועיים לאחר הניתוח.
בניו של הקשיש טענו כי הניתוח השפיע עמוקות על צלילותו, והוא לא היה במצב בו יכול היה להבחין בטיבה של הצוואה. הילדים טענו כי היה על הנוטריון לבקש תעודה רפואית לאחר הניתוח, אשר תעיד כי הקשיש כשיר לצוות, וכי התעודה אשר ניתנה לפני הניתוח לא שיקפה את מצבו הבריאותי של אביהם המנוח לאחר הניתוח.
החלטת בית המשפט
על פי תקנה 4 לתקנות הנוטריונים, נוטריון מחויב לספק אישור רפואי בדבר כשירותו של מצווה בזמן עריכת הצוואה. דהיינו, אם קרה מקרה כלשהו בין היום בו ניתנה התעודה הרפואית לבין היום בו נערכה הצוואה, אשר היה עלול להשפיע על צלילות דעתו של המצווה, אין לראות בתעודה הרפואית עובר למקרה זה כתעודה אשר שיקפה את מצבו הנוכחי של המצווה.
על מנת להוכיח את טענתם, ילדי המנוח הביאו שני עדים אשר דיברו עימו לאחר הניתוח (כדי שיעידו על מצבו). מעדותם של האחרונים ניתן היה להתרשם, לשיטתם של הילדים, על אי צלילות אביהם. אחד העדים העיד - "הוא התחיל לדבר אתי פתאום על נושא של מלחמת יום הכיפורים, נסיעה בגי'פ, התהפכות. פתאום עבר לנושא אחר לגמרי, פתאום המפעל, אני אעשה כך וכך לגיסי שעזב אותי. כל מיני דברים, נכנס לנושא ויצא מנושא". בית המשפט ראה בעדות זו כעדות אשר שיקפה את מצבו האמיתי של המנוח בעת עריכת הצוואה השנייה. אי לכך, נקבע כי התעודה הרפואית אשר הוצגה על ידי הנוטריון לא הייתה תעודה אשר ענתה על דרישות תקנה 4 לתקנות הנוטריונים.
בית המשפט הדגיש כי גם לאחר שהוכח כי לא סופקה תעודה רפואית, כנדרש בתקנות, הדבר לא הובילה בהכרח לביטול הצוואה. עם זאת, נקבע כי כעת עבר הנטל להוכחת גמירות דעתו של המצווה עת עריכת הצוואה לצד השני (דהיינו, לאחיו של המנוח). בית המשפט קבע כי משהאחים לא השכילו להרים את הנטל האמור, יש לקיים את הצוואה הראשונה המורישה את הרכוש לבניו של המנוח.