עו"ד אורית לוי איזור תל אביב והמרכז  -  טל: 053-710-11-75
נוטריון

צוואה נוטריונית שנאמרה בטלפון - האם קבילה?

סעיף 18 לחוק הירושה קובע כי צוואה יכולה להעשות, בין היתר, בעל פה, בנוכות עדים ובפני רשות מוסמכת. סעיף 22 אומר כי עריכת צוואה בפני נוטריון, דינה כצוואה הנערכה בפני שופט. ישנן שתי דרכים לערוך צוואה נוטריונית: האחת היא עריכת צוואה בעל פה, והשנייה, היא עריכת צוואה בכתב. יש לציין כי הנוטריון מחוייב על פי חוק לבדוק בעת עריכת צוואה גם כשרות משפטית. דהיינו, הנוטריון אינו רשאי לערוך צוואה לולא ווידוא מצב פיזי ונפשי תקין, והבנת טיבה של הצוואה.  

במקרה דנן, דובר על אישה מבוגרת אשר הייתה בעלת נכסים רבים אאשר החליטה לערוך צוואה. לצורך זה, האישה התקשרה לנוטריון, והכתיבה לו בעל פה את פרטי צוואתה. לאחר מספר ימים, האישה הגיעה למשרדו של הנוטריון וחתמה על הצוואה. במסגרת הצוואה, המצווה לא הותירה דבר לבנותיה. במעמד החתימה, שהו בחדר הנוטריון והאישה בלבד. עם זאת, בצוואה נאמר כי האישה חתמה על הצוואה בנוכחות עדים.

האישה נפטרה ובעלה הגיש בקשה לביצוע הצוואה. הבנות המקופחות החליטו להתנגד לקיום הצוואה בטענה כי תוקפה של הצוואה היה כפוף לכך שהחתימה תעשה בנוכחות עדים. לטענת הבנות, משנודע להן כי במעמד החתימה לא היו עדים חיצוניים פרט לנוטריון, הצוואה בטלה. בנוסף, הבנות טענו כי מכיוון שהקראת הצוואה נעשתה בטלפון ולא פנים מול פנים, לא התקיימה הדרישה בסעיף 22 לחוק הירושה בדבר הכנת צוואה בעל פה.

קביעת בית המשפט בערכאה הראשונה

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענתן של הבנות, וקבע כי העובדה שבצוואה שנוסחה על ידי נוטריון נאמר מפורשות שהיא נחתמה בנוכחות עדים, העלתה את האפשרות הסבירה, שהמנוחה סבורה היתה שתוקפה של הצוואה כפוף לכך שהיא תחתום או תאשר את חתימתה בפני עדים.

קביעת בית המשפט העליון

בערעור על פסק הדין, בית המשפט העליון הפך את ההחלטה. בית המשפט פסל את הטענה כי הקראת הצוואה דרך הטלפון לא ענתה על הדרישה של סעיף 22. נקבע כי "האישה אמנם הקריאה לנוטריון את דרישותיה בטלפון, אך הנוטריון העלה את הדרישות על הכתב, ועל כן התקיימה דרישת הגשת דברי צוואה בכתב". בית המשפט העליון החליט לדחות גם את טענתן השנייה של הבנות, כי התוספת בצוואה בעניין נוכחותם של העדים פגמה בתוקף הצוואה. בפסק הדין נקבע כי "הנוטריון אמנם התרשל בהוספת התוספת, אך היא לא נגעה ליסודות הצורניים של הצוואה, ולא היה מדובר בטעות אשר ירדה לשורש העניין, כגון מצב נפשי עגום של המצווה".