עדות נוטריון בבית המשפט - האם חיסיון על דברים שנאמרו בינו לבין לקוח?
יחסים בין עורכי דין לבין לקוחותיהם הינם יחסים אשר חל עליהם חיסיון. על פי סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, סוד מקצועי כולל מסמכים ודברים אשר הוחלפו בין הלקוח לבין עורך הדין והינם קשורים לשירות המקצועי שניתן ללקוחות מעורך הדין מתוקף תפקידו של האחרון. במסגרת חיסיון זה, עורך הדין אינו רשאי לחשוף סודות מקצועיים אלו בחקירה, במהלך חיפוש או במסגרת הליך משפטי (כל אימת שהלקוח לא וויתור על חסינותו).הוראה זו איננה הוראה בדיני הראיות ואין היא הוראת חיסיון. מדובר אפוא בהוראת איסור מיוחדת אשר המטרה מאחוריה הינה להסדיר את מקצוע עריכת הדין. מכאן גם מיקומה בחוק לשכת עורכי הדין. למעשה, הרציונאל העומד מאחורי ההוראה הינו להרחיק את עורכי הדין מזירת ההתגוששות בין בעלי הדין. סעיף 48 לפקודת הראיות הוא הסעיף אשר בגדרו קבועה ההוראה המחילה את החיסיון על היחסים בין הלקוח לבין בא כוחו. על פי סעיף זה, עורך דין איננו חייב למסור כראיה דברים ומסמכים אשר הוחלפו בין לקוחו לבינו, או בין אדם אחר מטעם הלקוח, ויש להם קשר עם השירות המשפטי המקצועי אש ניתן ללקוח. הוראות אלו חלות על עורך הדין גם לאחר תום יחסיו עם הלקוח.
האם החיסיון מתוקף סעיף 48 לפקודת הראיות חל גם על נוטריון?
נוטריון הוא עורך דין אשר משמש כנוטריון לאחר שקיבל רישיון לכך מוועדת הרישיונות במשרד המשפטים. בין שאר חובותיו של הנוטריון, חב הוא בחובת סודיות לכל מידע או דבר אשר הגיעו לידיעתו במסגרת עבודתו ושירותיו על פי חוק הנוטריונים. סעיף 28 לחוק הנוטריונים קובע כי נוטריון ישמור סוד מקצועי זולת אם הלקוח ויתר על הסודיות או במידה ונאמר אחרת בחיקוק. עם זאת, סעיף זה לא חל על גילוי אשר נצטווה הנוטריון לחשוף בהליך משפטי או לפי צו בית משפט.
פקודת הראיות איננה רשימה סגורה המפרטת את כלל המצבים לגביהם חל חיסיון. למעשה, בבסיסם של דיונים משפטיים העוסקים בחיסיון עומד האיזון בין הצורך בחשיפת האמת לצד הזכות לחיסיון.
הנשיא בדימוס, אהרון ברק, כתב על כך בפסיקתו – "גילוי האמת משרת את האינטרס של הפרט המתדיין והוא משרת את האינטרס הציבורי. עם זאת, הדין מכיר במצבים של חסיון, בהם נשלל מבעל דין השימוש בראיה אשר היה בה כדי לסייע בגילוי האמת במשפט. ביסוד החסיון עומדת ההכרה כי קיימים אינטרסים ושיקולים - מלבד האינטרס המרכזי של גילוי האמת - אשר מן הראוי להגן גם עליהם".
האם, אם כן, יש להטיל חיסיון על עדותו של נוטריון בבית המשפט בכובעו כנוטריון וזאת כאשר השירות אשר ניתן על ידו לא היה שירות מקצועי כסעיף 48 בפקודת הראיות? סמכויותיו הרבות של הנוטריון (אישור מסמכים, עריכת צוואה, עריכת הסכם ממון, אישור שאדם בחיים וכדומה) דורשות מהנוטריון אמון רב. לא בכדי החמיר חוק הנוטריונים עם עברו הנקי של עורך דין המקבל רישיון נוטריון. עם זאת, שירותי נוטריון, הגם שדורשים הם מידה גדולה של אמון, אינם שירותים מקצועיים אלא טכניים בעיקרם.
בניגוד ליחסי עורך דין לקוח, הכוללים חשיפה של פרטים רבים לצורך בניית אסטרטגיה משפטית, יחסי לקוח ונוטריון אינם מצריכים יצירת מערכת יחסים עדינה וסבוכה. מכאן, שקיים מרחק בין השירות אשר ניתן ללקוח על ידי נוטריון לבין השירות שניתן ללקוח מעורך דין. על כן, על פי רוב אין זה נכון להרחיב חיסיון עורך דין-לקוח גם על עורך דין המשמש כנוטריון. לסיכום, הלכה פסוקה היא כי אין להחיל את החיסיון הקבוע בסעיף 48 לפקודת הראיות על פעולתו של נוטריון.